מחקר על למידה
למה אתה זוכר פחות ממה שאתה חושב — ומה לעשות עם זה
ניסוי אחד מ-2008 מסביר את הפער בין ההרגשה שלמדת לבין מה שנשאר בראש שבוע אחר כך. הממצא לא נעים, אבל אפשר לעבוד איתו.
תשאלו תלמיד שסיים ללמוד לקראת מבחן כמה מהחומר הוא יזכור בעוד שבוע, והוא ייתן לכם הערכה. ההערכה הזאת כמעט תמיד תהיה שגויה — ומה שמעניין הוא לא שהיא שגויה, אלא שהיא שגויה באותו כיוון אצל כולם, ומאותה סיבה.
ניסוי אחד ששווה להכיר
ב-2008 פרסמו ג'פרי קרפיקי והנרי רודיגר מחקר בכתב העת Science. הם נתנו לסטודנטים ללמוד ארבעים זוגות מילים בשפה זרה, וחילקו אותם לארבע קבוצות שנבדלו רק בדבר אחד: מה קורה לפריט אחרי שהצלחת לזכור אותו פעם אחת.
- קבוצה אחת המשיכה גם ללמוד וגם להיבחן על כל הפריטים
- קבוצה שנייה המשיכה להיבחן עליהם, אבל הפסיקה ללמוד אותם
- קבוצה שלישית המשיכה ללמוד אותם, אבל הפסיקה להיבחן עליהם
- קבוצה רביעית הורידה אותם לגמרי משני הסוגים
בסוף שלב הלמידה כל ארבע הקבוצות הגיעו לאותה נקודה בדיוק — כולם ידעו את כל ארבעים הזוגות. ואז ביקשו מהם לנחש: כמה מתוך הארבעים תזכרו בעוד שבוע?
כל ארבע הקבוצות ניחשו בערך אותו דבר. בסביבות חמישים אחוז. אף קבוצה לא חשבה שהיא במצב טוב יותר או גרוע יותר מהאחרות.
ואז הגיע המבחן
80% מול 33%
Karpicke & Roediger (2008), Science
הקבוצות שהמשיכו לתרגל שליפה מהזיכרון זכרו כשמונים אחוז מהחומר. הקבוצות שהפסיקו להיבחן וחזרו רק ללמוד — זכרו 36 ו-33 אחוזים.
ויש כאן פרט אחד שקשה להפריז בחשיבותו. הפערים היו כל כך גדולים, שטווחי הציונים של שתי הקבוצות לא נגעו זה בזה בכלל: מי שהפסיק להיבחן קיבל בין 10 ל-60 אחוזים, ומי שהמשיך להיבחן קיבל בין 63 ל-95 אחוזים. התלמיד הכי חלש בקבוצה אחת היה טוב יותר מהתלמיד הכי חזק בשנייה.
וכל אחד ואחת מהם היה משוכנע שהוא בערך באמצע.
למה ההערכה שלנו כל כך גרועה
כשאתם מסתכלים על תשובה כתובה ומרגישים ״כן, זה מוכר, אני יודע את זה״ — אתם מבצעים פעולה שנקראת זיהוי. כשאתם צריכים להוציא את אותה תשובה מהראש בלי שהיא מונחת מולכם — זו פעולה אחרת לגמרי, שנקראת שליפה.
זיהוי הרבה יותר קל משליפה. הבעיה היא שאנחנו משתמשים בתחושת הזיהוי כדי לחזות את יכולת השליפה, וזה כמו למדוד את הכושר שלכם לפי כמה נוח לכם לצפות בריצה.
מי שקרא הכי הרבה, היה הכי בטוח, וזכר הכי מעט
שנתיים קודם לכן ערכו אותם שני חוקרים ניסוי שממחיש את זה בצורה אפילו חדה יותר. סטודנטים קיבלו קטע קריאה עיוני. קבוצה אחת קראה אותו ארבע פעמים ברצף. קבוצה אחרת קראה אותו פעם אחת ואז ניסתה לשחזר אותו מהזיכרון שלוש פעמים.
בפועל, הקוראים עברו על הקטע בממוצע 14.2 פעמים. המשחזרים — 3.4 פעמים בלבד.
כשנבדקו חמש דקות אחרי הלמידה, הקוראים ניצחו: 83 אחוזים מול 71. אבל כשנבדקו שוב אחרי שבוע, התמונה התהפכה — הקוראים ירדו ל-40 אחוזים, והמשחזרים עמדו על 61.
ובסוף שלב הלמידה, כשנשאלו כמה טוב הם יזכרו את הקטע בעוד שבוע, דווקא הקוראים היו הבטוחים ביותר בעצמם. הם קראו הכי הרבה, הרגישו הכי טוב, ושכחו הכי מהר.
מה עושים עם זה
אל תסמכו על התחושה — תמדדו
כל עוד החומר פתוח מולכם אתם לא יכולים לדעת מה אתם יודעים. סגרו אותו, כתבו מהראש מה שאתם זוכרים, ורק אז פתחו והשוו. מה שחסר בדף שלכם הוא הרשימה האמיתית של מה שנשאר ללמוד.
והדבר השני, שהוא הפחות אינטואיטיבי מבין השניים: אל תוציאו פריט מהמחזור ברגע שידעתם אותו פעם אחת. זו בדיוק הטעות שהקבוצות המפסידות בניסוי של 2008 עשו, וזו גם ההוראה שמופיעה במדריכי למידה רבים.
החוקרים עצמם ניסחו את זה בחדות: התפיסה הרווחת, שאם אפשר לשלוף משהו מהזיכרון אז הוא נלמד ואפשר להפסיק לתרגל אותו — שגויה. גם אחרי שאתם יודעים משהו, הוצאה שלו מהתרגול פוגעת קשות בזכירה לטווח ארוך.
אחרונה, והכי חשובה מבחינה מעשית: אלה ניסויים על זכירת מילים וקטעי קריאה, לא הבטחה לגבי ציון. מה שהם כן מראים באופן עקבי הוא שההרגשה שלכם לגבי מה שאתם יודעים אינה מדד אמין, ושהדרך היחידה לדעת היא לבדוק מול דף סגור.
מקורות
כל קישור נבדק ומוביל למחקר עצמו או לעמוד הרשמי שלו. אם משהו לא נפתח, כתבו לי ואתקן.
- Karpicke, J. D., & Roediger, H. L. (2008). The Critical Importance of Retrieval for Learning. Science, 319(5865), 966–968.(נפתח בלשונית חדשה)
תומך ב: ארבע הקבוצות, הלמידה הזהה, התחזית האחידה של כ-50%, התוצאות בפועל (כ-80% מול 36% ו-33%), וטווחי הציונים שאינם חופפים.
- Roediger, H. L., & Karpicke, J. D. (2006). Test-Enhanced Learning: Taking Memory Tests Improves Long-Term Retention. Psychological Science, 17(3), 249–255.(נפתח בלשונית חדשה)
תומך ב: מספר הקריאות (14.2 מול 3.4), התוצאות אחרי חמש דקות (83% מול 71%) ואחרי שבוע (40% מול 61%), והביטחון הגבוה יותר של קבוצת הקוראים.
- Dunlosky, J., Rawson, K. A., Marsh, E. J., Nathan, M. J., & Willingham, D. T. (2013). Improving Students' Learning With Effective Learning Techniques. Psychological Science in the Public Interest, 14(1), 4–58.(נפתח בלשונית חדשה)
תומך ב: הדירוג הגבוה של תרגול בשליפה כשיטת למידה, מול הדירוג הנמוך של קריאה חוזרת.